רבות ייכתב ונכתב על כוחה של סליחה, ומקווה שהפוסט הזה יאיר זווית נוספת.
לפני שנים בהיותי בחורה צעירה, התקבלתי לעבודה שמאוד אהבתי, התפקיד והאתגר שהתלוו לכך התאימו לי מאוד, במחלקה אחרת, עבדה אישה גרושה ואם לשני ילדים שלטעמי עשתה לי את המוות, ירדה לחיי ואני סרתי למרותה למרות שלא הייתי כפופה לה כלל..שקלתי לעזוב את המשרה למרות שמצבנו הכלכלי לא איפשר את זה, שבתי יום יום עצבנית וכועסת, עד שהחלטתי שהכוח שנתתי לה לא מוצדק, וסלחתי לה מפני שהנחתי שחייה כנראה קשים והיא מנסה לפרוק את תסכוליה עלי-כי אפשרתי לה! ברגע ששיחררתי את זה ממני כבר לא חשתי את אותו כעס וכאב שחשתי קודם.
כאשר אתם סולחים למישהו, זה לא אומר שאתם מאשרים את מה שאירע לכם או מצדיקים אותו, זה אומר שאתם מרשים לעצמכם להמשיך בחייכם ולשחרר את עצמכם מבלי להיתפס לכל הרגשות השליליים שמתלווים לכך: כעס, צער,כאב, תסכול, מרירות וכל אלה מחלחלים לאופן שבו אתם מגיבים לכל מה שקורה סביבכם, כאשר אתם סולחים אתם מאפשרים לעצמכם לא לחוש כקורבנות אומללים.
קשת הרגשות השליליים המתלווים למקום הכאוב שלכם כפי שציינתי למעלה, הינה כמו ריח צחנה של בעל חי מת שאנו תמיד סוגרים את האף כדי לא להריח, הוא תמיד שם והוא מחלחל למערכות היחסים שלנו.
אחת הדרכים שאני ממליצה כמאמנת למתאמנים המגיעים עם משקע כבד כמו פגיעה פיזית או מילולית לאורך שנים של הורה או קרוב אחר שלהם הינה הכתיבה, כן כתיבה משחררת, אני ממליצה להם לכתוב מכתב ובו לפרוק את כל מה שיש על ליבם, את כל מה שלא העזו למחות כנגדו, כל מה שלא מצאו כוחות להתמודד עמו שיעלה לכתיבה, ממש "להקיא" את הכל על הדף ואחר כך לשרוף בכיור!! לא תאמינו לאילו תגובות מעודדות אני זוכה לשמוע אחר כך, זו פעולה ממש מזככת.
אי אפשר לשנות את מה שכבר אירע, אך אפשר לשנות את דרך ההתייחסות והפרשנות שאתם נותנים ולדרך בה אתם מגיבים.
המתנה הגדולה שתיתנו לעצמכם זו הסליחה מתוך בחירה מודעת, משום שלא תשכחו את מה שקרה, אתם תדעו לא לאפשר לעצמכם ליפול שוב.
גמר חתימה טובה.
לפני שנים בהיותי בחורה צעירה, התקבלתי לעבודה שמאוד אהבתי, התפקיד והאתגר שהתלוו לכך התאימו לי מאוד, במחלקה אחרת, עבדה אישה גרושה ואם לשני ילדים שלטעמי עשתה לי את המוות, ירדה לחיי ואני סרתי למרותה למרות שלא הייתי כפופה לה כלל..שקלתי לעזוב את המשרה למרות שמצבנו הכלכלי לא איפשר את זה, שבתי יום יום עצבנית וכועסת, עד שהחלטתי שהכוח שנתתי לה לא מוצדק, וסלחתי לה מפני שהנחתי שחייה כנראה קשים והיא מנסה לפרוק את תסכוליה עלי-כי אפשרתי לה! ברגע ששיחררתי את זה ממני כבר לא חשתי את אותו כעס וכאב שחשתי קודם.
כאשר אתם סולחים למישהו, זה לא אומר שאתם מאשרים את מה שאירע לכם או מצדיקים אותו, זה אומר שאתם מרשים לעצמכם להמשיך בחייכם ולשחרר את עצמכם מבלי להיתפס לכל הרגשות השליליים שמתלווים לכך: כעס, צער,כאב, תסכול, מרירות וכל אלה מחלחלים לאופן שבו אתם מגיבים לכל מה שקורה סביבכם, כאשר אתם סולחים אתם מאפשרים לעצמכם לא לחוש כקורבנות אומללים.
קשת הרגשות השליליים המתלווים למקום הכאוב שלכם כפי שציינתי למעלה, הינה כמו ריח צחנה של בעל חי מת שאנו תמיד סוגרים את האף כדי לא להריח, הוא תמיד שם והוא מחלחל למערכות היחסים שלנו.
אחת הדרכים שאני ממליצה כמאמנת למתאמנים המגיעים עם משקע כבד כמו פגיעה פיזית או מילולית לאורך שנים של הורה או קרוב אחר שלהם הינה הכתיבה, כן כתיבה משחררת, אני ממליצה להם לכתוב מכתב ובו לפרוק את כל מה שיש על ליבם, את כל מה שלא העזו למחות כנגדו, כל מה שלא מצאו כוחות להתמודד עמו שיעלה לכתיבה, ממש "להקיא" את הכל על הדף ואחר כך לשרוף בכיור!! לא תאמינו לאילו תגובות מעודדות אני זוכה לשמוע אחר כך, זו פעולה ממש מזככת.
אי אפשר לשנות את מה שכבר אירע, אך אפשר לשנות את דרך ההתייחסות והפרשנות שאתם נותנים ולדרך בה אתם מגיבים.
המתנה הגדולה שתיתנו לעצמכם זו הסליחה מתוך בחירה מודעת, משום שלא תשכחו את מה שקרה, אתם תדעו לא לאפשר לעצמכם ליפול שוב.
גמר חתימה טובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה