מה בין טיפוח חוזקות או שחרור מעכבות..

אתמול קיבלתי שיחת טלפון ממכר שעוסק בין היתר בהשכרת חדרים לצורכי סדנאות, ישיבות ומסיבות.
כאשר שאלתי אותו מדוע הוא צוחק, הוא סיפר לי שבני בן ה-15.5 היה אצלו בפגישה על מנת לברר עלות של השכרת מקום לטובת ארגון מסיבה לשכבת גיל מסוימת.
בני די ג'י,ועורך מסיבות לנוער,  רכש את כל הציוד המתקדם, יוצר מוסיקה באמצעות תוכנות, נמצא בקשר קבוע עם אנשים בתחום.
בכנות, הנער יזם מבטן ולידה, לא מוותר עד שהרעיון שלו קורם עור וגידים ויודע לרתום את מי שצריך למטרותיו.
אז..מדוע צחק יצחק אתם שואלים? משום שלדבריו מעולם לא ניהל מו"מ קשוח עם נער בן 15.5 שרצה אולם למסיבה, התמקח על המחיר הנקוב, הצליח להורידו, בדק את האולם וסיכם את העסקה בלחיצת יד, את כל אלה סיפר לי יצחק.
אז תשאלו מאילו עכבות אני משתחררת? מהרצון שלי שלכל ילדיי יהיו תארים, מזה שחפרתי להם בלי סוף עד כמה זה חשוב, ואני לא חושבת שזה לא חשוב אגב, אך את חוזקותיו הטבעיות החזקות כל כך לא ילמדו אותו שם.
יש לי בן עם יכולות רבות, ובעידודי ותמיכתי המלאה הוא יהיה מה שבא לו ומה שימלא את חייו בתוכן משמעותי (כרגע לימודים זה רק כי ההורים ממש עומדים על כך והחבר'ה נהדרים ..).
אני מלמדת אותו לשאול שאלות עוצמה כאלה שיובילו אותו לרשת סבוכה של אפשרויות, שיחקור, שיבחן כל אחת מהדרכים: מה הטובה ביותר עבורו, אילו תועלות יש בכל אחת, מה תתרום לו בחירה כזו או אחרת, כל פעם שהוא יעצור ויתבונן הוא יפתח את החשיבה היצירתית הטובה שלו והיא תוביל אותו לתובנה חדשה אחרת ותאפשר לו הרחבת אופקים וצמיחה.
לכל אחד מאיתנו חותם מיוחד, טביעת אצבע הייחודית רק לנו ולא נותר לנו אלא להטביעה ולהשאיר אותה במקומות שנבחר.

מתי לאחרונה נשמע קולך?

עד כמה הרצונות שלך באים לידי ביטוי בחיים היום יום?

יותר ויותר אני מתוודעת לאנשים שוויתרו, חלקם ויתרו על לימודים, וחלקם מוותרים על תחביב שרצו לפתח, הם פוקחים עיניים בבוקר ומפעילים את עצמם על מצב אוטומט: עבודה, בית וחוזר חלילה.

"אלה החיים", "כך חיים כולם.." הם אומרים לי, וכאשר אני מביטה בהם אני רואה את הכניעה, ההשלמה שכך צריך להיות.

"ומה עם מה שאת רוצה" אני שואלת וקול חלוש עונה לי: "את החלומות הגדולים שהיו לי לא אשיג, רק דבר אחד אני רוצה:

לשמוע את עצמי ופעם אחת רק פעם אחת לשמוע מילה טובה."

לפעמים לא צריך שינויים גדולים, לעיתים אפשר להתחיל בהוספת תבלינים לתבשיל, כאלה שיוסיפו טעמים נוספים, צבעים וריחות משם תחליטו אתם לאן אתם רוצים לקחת את זה, לאן תרצו להגיע, עד כמה לחלום, מי אתם כאשר אתם מוותרים ועל מה לא תרצו יותר לוותר אף פעם.

מכירים אנשים כאלה? אני כאן להשיב לכם..:-)