יום שני, 21 בספטמבר 2015


הייתם מאמינים שבספטמבר 2015 עדיין לא זכתה שחקנית אפרו-אמריקנית בפרס האמ"י בארצות הברית?

אתמול בערב זה השתנה - ויולה דיוויס שחקנית מצויינת על משחקה המעולה בסדרת הטלוייזיה "מדריך לרוצח" זכתה, ואת נאום הניצחון שלה ראוי שיילמדו בבתי ספר, ויקדישו לכך תוכניות רבות במקום הקשקשת המדוברת ברשתות הרדיו והטלוויזיה על נושאים שאינם בשליטתנו.
האפלייה והניכור כלפי אוכלוסיות שחורות, עולים חדשים, אנשים חריגים ואפילו בעלי חיים בהחלט באחריותנו ובתחום ההשפעה שלנו.







יום ראשון, 20 בספטמבר 2015

רבות ייכתב ונכתב על כוחה של סליחה, ומקווה שהפוסט הזה יאיר זווית נוספת.
לפני שנים בהיותי בחורה צעירה, התקבלתי לעבודה שמאוד אהבתי, התפקיד והאתגר שהתלוו לכך התאימו לי מאוד, במחלקה אחרת, עבדה אישה גרושה ואם לשני ילדים שלטעמי עשתה לי את המוות, ירדה לחיי ואני סרתי למרותה למרות שלא הייתי כפופה לה כלל..שקלתי לעזוב את המשרה למרות שמצבנו הכלכלי לא איפשר את זה, שבתי יום יום עצבנית וכועסת, עד שהחלטתי שהכוח שנתתי לה לא מוצדק, וסלחתי לה מפני שהנחתי שחייה כנראה קשים והיא מנסה לפרוק את תסכוליה עלי-כי אפשרתי לה! ברגע ששיחררתי את זה ממני כבר לא חשתי את אותו כעס וכאב שחשתי קודם.
כאשר אתם סולחים למישהו, זה לא אומר שאתם מאשרים את מה שאירע לכם או מצדיקים אותו, זה אומר שאתם מרשים לעצמכם להמשיך בחייכם ולשחרר את עצמכם מבלי להיתפס לכל הרגשות השליליים שמתלווים לכך: כעס, צער,כאב, תסכול, מרירות וכל אלה מחלחלים לאופן שבו אתם מגיבים לכל מה שקורה סביבכם, כאשר אתם סולחים אתם מאפשרים לעצמכם לא לחוש כקורבנות אומללים.

קשת הרגשות השליליים המתלווים למקום הכאוב שלכם כפי שציינתי למעלה, הינה כמו ריח צחנה של בעל חי מת שאנו תמיד סוגרים את האף כדי לא להריח, הוא תמיד שם והוא מחלחל למערכות היחסים שלנו.
אחת הדרכים שאני ממליצה כמאמנת למתאמנים המגיעים עם משקע כבד כמו פגיעה פיזית או מילולית לאורך שנים של הורה או קרוב אחר שלהם הינה הכתיבה, כן כתיבה משחררת, אני ממליצה להם לכתוב מכתב ובו לפרוק את כל מה שיש על ליבם, את כל מה שלא העזו למחות כנגדו, כל מה שלא מצאו כוחות להתמודד עמו שיעלה לכתיבה, ממש "להקיא" את הכל על הדף ואחר כך לשרוף בכיור!! לא תאמינו לאילו תגובות מעודדות אני זוכה לשמוע אחר כך, זו פעולה ממש מזככת.
אי אפשר לשנות את מה שכבר אירע, אך אפשר לשנות את דרך ההתייחסות והפרשנות שאתם נותנים ולדרך בה אתם מגיבים.
המתנה הגדולה שתיתנו לעצמכם זו הסליחה מתוך בחירה מודעת, משום שלא תשכחו את מה שקרה, אתם תדעו לא לאפשר לעצמכם ליפול שוב.

גמר חתימה טובה.

יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

צ'ארלי צאפלין היה אמן דגול שהצחיק אנשים רבים בסרטיו השונים.

זהו רק חלק משיר נפלא שהקריא  צ'פלין במסיבת יום הולדתו ה-70 ב- 1959, אני אהבתי סמל ההבעה ‏‎smile‎‏
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים.
ויכולתי לראות שכל הסובב אותי מעודד אותי לגדול ולצמוח.
היום אני קורא לזה "בגרות" .
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שתמיד אני נמצא במקום הנכון בזמן הנכון, ושהכול מתרחש בדיוק ברגע הנכון.
ולכן אני יכול להירגע ולהרפות.
היום אני קורא לזה "ביטחון עצמי" .
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
חדלתי לגנוב את הזמן שלי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים לעתיד.
היום אני עושה אך ורק את מה שגורם לי שמחה ואושר, דברים שאני אוהב לעשות,
ואני עושה אותם בדרך ובקצב שלי.
היום אני קורא לזה "פשטות" .
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
שחררתי את עצמי מכל מה שאיננו בריא עבורי - מאכלים, אנשים, חפצים, מצבים,
כל דבר שמושך אותי מטה ומרחיק מעצמי.
בהתחלה קראתי לזה " אגואיזם בריא".
היום אני יודע שזה "אהבה עצמית" .
כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
חדלתי לנסות להיות תמיד צודק, ומאז אני טועה הרבה פחות מקודם.
היום גיליתי שזאת "צניעות"
איזה שינוי היה חל בחייכם אילו הייתם אוהבים את עצמכם באמת? כאשר אנו אוהבים אחרים אנו רוצים להוריד עבורם את הכוכבים ולאפשר להם להרגיש אהובים, האם את אותו דבר אתם עושים עבור עצמכם?

יום רביעי, 2 בספטמבר 2015



ערב אחד סיפר אינדיאני אחד לנכדו על מאבק שמתרחש בתוך אנשים. הוא אמר:
"בני, המאבק הוא בין שני זאבים בתוך כולנו:
זאב אחד הוא רוע, הוא כעס, קינאה, צער, חרטה, תאוות בצע, יוהרה, רחמים עצמיים, אשמה, עלבון, נחיתות, שקרים, עליונות ואגו.
הזאב השני הוא טוב, הוא הנאה, שלום, אהבה, תיקווה, שלווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפתיה, אמת, רחמים ואמונה."
הנכד חשב על זה במשך כדקה ולאחר מכן שאל את סבו: "איזה זאב מנצח?"
האינדיאני ענה בפשטות: "זה שאתה מאכיל"
כמה נכון!!

אם נעצים כעסים, עלבונות, קנאה, מרירות שעוברת גם לשאר בני הבית ומסכנות - יגדל לנו זאב, זאב רע שיפריד אותנו ממה שבאמת חשוב:
מערכות יחסים, הנאה מהיופי שטמון בכל יום ויום.
השאלה "למה זה קרה לי", "למה לא נבחרתי" אינה רלוונטית חשוב לשאול איך זה קרה לי, כאשר אני שואלת מתאמנים איך זה קרה לך, מה צריך לקרות כדי שתתקבל לעבודה, לפתע מתקבלות תובנות והארות חדשות ומעצימות ומתמקדים באיך לקבל ואיך להגיע למקומות שאנו רוצים.